♦ שני נושאים מרכזיים בפרשת "בחוקותי". הראשון, הבטחות אלהים לברכה, ואיום בעונש, כשכר או כתוצאה הכרחית למעשי ישראל בארצם. השני - ענין ערכיהם של המקדישים עצמם, או רכושם לה'. לא רק שנושאים אלה נראים זרים זה לזה, אלא שמן הפשט עולה לכאורה התחושה שאינם מופיעים בסדר נכון המשך...
♦ בסיומו של ספר ויקרא, מסכם אלהים את מצוותיו בדרך חינוכית: הבטחה לפרס ואיום בעונש. המשך...
לספירת העומר ולחג השבועות
♦ אחרי הספירה: הצדוקים חשבו כי מועדי תחילת ספירת העומר וחג השבועות נקבעו על סמך העונג שהם מעניקים לעם ישראל, ואילו הפרושים סברו שהעניינים קצת יותר מורכבים מזה (הדף השבועי על מסכת מנחות, דף סה ע"א-ע"ב) המשך...
♦ בין בעלוּת לאישוּת - בדרך לתיקון העולם: במרכזה של מגילת רות עומדת מערכת יחסים יוצאת דופן בין שתי נשים: רות ונעמי. הן אינן שוות מעמד בסיפור – אחת מבוגרת, השניה צעירה; אחת יהודיה, בת בית במרחב הסיפורי והשניה נכרית. למרות אלה, מערכת היחסים הנבנית ביניהן אינה מבוססת על יחסי כוחות, בעלות או קניין המשך...
♦ מי אוהב אותך יותר ממני? האהבה של חכמי התלמוד לתורתם אינה אהבה כנועה של קבלת הדין, יראה או התבטלּות עצמית. זו אהבה עוצמתית, שיסודה בהבנה ש"לאהוב" זו "אכפתיות" ורצון להיטיב עם האהוּב/ה המשך...
♦ "נוצר תאנה יאכל פריה" - בין ביכורים לתורה: ההשוואה בין התאנה לתורה אינה מתבססת על המתיקות של הפרי או על הניחוח הערב העולה ממנו ואפילו לא על צילו הנעים של העץ, אלא על קריטריון ייחודי אחר המשך...
השליט אלכסנדרוס שואל את זקני הנגב איך זוכים באהדת הקהילה, והם עונים לו בדיוק ההפך ממה שהוא חושב. אני חושבת על מה שלמדו הצעיר והזקנים מהמפגש הבין-דורי (מסכת תמיד, דף לב ע"א) להמשך המאמר...
במים, ומציע שימושים טקסיים חדשים בה, ככלי עזר במעגל החיים ביקורות על הספר: YNET, האתר של נוריתה
אוטוביוגרפיה תיאולוגית
החיפוש אחר אלהים החל אצלי מחיפוש אחר עבר והמשכיות. רציתי לדעת שאיני חולפת בעולם מבלי להשאיר זכר. רציתי לדעת שעקבותי נשמרים כאן. לשם כך הייתי צריכה לחפש משמעות כוללת שמנחה את הטבע ואת מסלולי החיים שלי ושל הסובבים אותי. רציתי למצוא מישהו ששולט בכל, רואה הכל ויודע את תפקידי כאן על פני אדמה, ויוכל גם, אולי, לכוון אותי לקראת הגשמתו.
אבל רוב הזמן פשוט עמדתי בלב המדבר, מבלי לשמוע תו מוביל ומבלי לראות סימן שיאיר לי את הדרך. למאמר המלא...
רבנות רכה
יחסי אל ההלכה השתנה במהלך השנים. גם היום איני מגדירה עצמי כ'אדם הלכתי', אולם אני בהחלט רואה עצמי דתיה, כלומר - אישה הנדרשת לכך שפרקטיקת היומיום היהודית שלה תבטא את אמונותיה ומחויבויותיה כלפי אלוהים ואדם. תפקידיי כרבה אינם דורשים ממני לפסוק הלכה, ובמקרים בהם אני מתבקשת בכל זאת לעשות כך, אני בוחרת בדרך של לימוד משותף עם הפונים אלי, לימוד של מקורות הלכתיים ואחרים, המאפשר להם לבחור את דרכם ולא רק נמנעת מלכפות פסיקות קודמות אלא גם משתדלת לאפשר לשואלים למצות את הבנתם שלהם מן המקורות ולהתוות את דרכם בעצמם. למאמר המלא...
הרבה תמר דבדבני
הרבה תמר דבדבני נולדה וגדלה בקיבוץ ראש הנקרה, וחיה בירושלים. הוסמכה לרבנות בהיברו יוניון קולג' בירושלים ועוסקת בלימוד הלכה, תלמוד ומדרש במסגרות שונות. כותבת טור שבועי על הדף היומי באתר בית אבי חי ושותפה בעריכת הספר "פרשת המים - הטבילה כהזדמנות לצמיחה, להיטהרות ולריפוי" (הקיבוץ המאוחד, תשע"ב).
יוצרת טקסים ותפילות, כותבת שירים ולומדת.
אשמח אם תשתמשו בחומרים הנמצאים באתר זה, ואשמח עוד יותר אם תספרו לי על כך
