טבילה לכינון זוגיות image
נכתב בשיתוף הרבה ד"ר דליה מרקס

"וקנה לך חבר" (משנה אבות א, ו)
כיצד? מלמד שיקנה אדם חבר לעצמו, שיאכל עמו, וישתה עמו,
ויקרא עמו, וישנה עמו, וישן עמו, ויגלה לו כל סתריו - סתרי תורה וסתרי דרך ארץ
(אבות דרבי נתן נוסח א, ח).


כוונת הטבילה היא להוסיף ממד של קדושה למעשה האהבה ולהביא לידי ביטוי את התהליך הרגשי שהוביל לבחירה, בהוספת ממד גופני למערכת הזוגית.
בימי הגאונים והראשונים היה נהוג שהחתן מברך ברכה הנקראת "ברכת בתולין", בעת שהוא רואה את דם הבתולים של כלתו. בדורות מאוחרים, ואולי בשל התנגדותו הנחרצת של הרמב"ם, חדלו לומר ברכה זו.
השראה לטקס שלהלן נותן נוסח הברכה הקדום: "אשר צג [=הציג] אגוז בגן עדן, שושנת עמקים, בל ימשול זר במעין חתום. על כן אילת אהבים שָמרה בְּטהרה וחוק לא הפֵרה, ברוך הבוחר בזרעו של אברהם" (תשובות הגאונים, הרכבי סימן תלח). כשאנו שבות אל מילים אלה, איננו מבקשות לשחזר את ברכת הבתולין כשלעצמה, אלא להחיות מילות תפילה נשכחות ולעשות זאת בהקשר חדש ושוויוני.

אישה אומרת:

כֹּל אַהֲבָה שֶׁהִיא תְּלוּיָה בְּדָבָר –

בָּטֵל דָּבָר, בָּטְלָה אַהֲבָה 

(משנה אבות ה, טז)

מָשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ נָּרוּצָה הֱבִיאַנִי הַמֶּלֶךְ חֲדָרָיו

(שיר השירים א, 4)

 



הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִַם בִּצְבָאוֹת אוֹ

בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת

הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ (שיר השירים ב, 7)

עַכְשָׁיו כְּשֶׁאַהֲבָתֵנוּ חֲפֵצָה, מְבַקֶּשֶׁת אֲנִי:

יָבֹא דוֹדִי לְגַנּוֹ וְיֹאכַל פְּרִי מְגָדָיו 

(שיר השירים ד, 16)



טובלת במקור מים חיים ואומרת:

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם,

אֲשֶׁר צָג אֱגוֹז בְּגַן עֵדֶן.

בָּרֵךְ אֶת מֶתֶק הַפְּרִי וְתֵן בִּי דַּעַת.

בַּל יִמְשׁוֹל זָר בְּמַעֲיָין חָתוּם,


אָז הָיִיתִי כְּמוֹצֵאת שָׁלוֹם

(לפי שיר השירים  ב, 1; ח, 10).

בָּרוּךְ אַתָּה ה', 

הַמְּקַדֵּש אֶת הַבּוֹחֲרִים בְּאַהֲבָה בִּקְדוּשָּׁה.

                         איש אומר:

                        כֹּל אַהֲבָה שֶׁהִיא תְּלוּיָה בְּדָבָר –

                        בָּטֵל דָּבָר, בָּטְלָה אַהֲבָה 

                        (משנה אבות ה, טז)

                        יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע בְּסֵתֶר הַמַּדְרֵגָה 

                        הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ הַשְׁמִיעִינִי אֶת קוֹלֵךְ 

                        כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה 

                        (שיר השירים ב, 14)


                       הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִַם בִּצְבָאוֹת אוֹ

                       בְּאַיְלוֹת הַשָּׂדֶה אִם תָּעִירוּ וְאִם תְּעוֹרְרוּ אֶת

                       הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ (שיר השירים ב, 7)

                       עַכְשָׁיו כְּשֶׁאַהֲבָתֵנוּ חֲפֵצָה, מְבַקֶּשׁ אֲנִי:

                      עוּרִי צָפוֹן וּבוֹאִי תֵימָן 

                      הָפִיחִי גַנִּי יִזְּלוּ בְשָׂמָיו 

                      (שיר השירים ד, 16)



                      טובל במקור מים חיים ואומר:

                      בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם,

                      אֲשֶׁר צָג אֱגוֹז בְּגַן עֵדֶן.

                      בָּרֵךְ אֶת מֶתֶק הַפְּרִי וְתֵן בִּי דַּעַת,

                     וְדָבַקְתִּי בָּהּ וְהָיִינוּ לְבָשָר אֶחָד (לפי בראשית ב, 24).


                     אָז הָיִיתִי כְּמוֹצֵא שָׁלוֹם

                     (לפי שיר השירים ב, 3; ח, 10).

                    בָּרוּךְ אַתָּה ה', 

                    הַמְּקַדֵּש אֶת הַבּוֹחֲרִים בְּאַהֲבָה בִּקְדוּשָּׁה.



מתוך: פרשת המים: טבילה כהזדמנות לצמיחה, להיטהרות ולריפוי (אלונה ליסיצה, דליה מרקס, מיה ליבוביץ`, תמר דבדבני  עורכות),  תל אביב: הקיבוץ המאוחד, 2008
הטקס נמצא גם כאן, באתר מגזין גלויה