הומור ואירוניה
נערות וששת
בדיון העוסק בפיתויים שמציבה האישה בפני הגבר ובסכנות לחבל בטוהרת בתפילה, מגיח הרב ששת ומציל את המצב
עם קצת אירוניה (מסכת ברכות, דף כד ע"א)
האח הגדול
מדוע בנותיו של רב נחמן העדיפו להישאר כלואות בשבי הנוכרי ולא להשתחרר לביתן? ומדוע רב עיליש ברח לאחר שצותת להן?
(מסכת גטין, דף מה ע"א)
הגדול מחברו
מה הפחיד כל כך את שלמה המלך, שבגללו הוא הציב שישים שומרים חמושים מסביב למיטתו (מסכת גטין, דף סח ע"ב)
א אש איש אישה
הדיון התלמודי בהגבלות על יצר המין מתחיל אמנם בנשים: "נשים דעתן קלות עליהן", אבל מהר מאוד עובר לגברים: כיצד,
אם בכלל, הם מסוגלים לעמוד ביצרם ולא ללכת שבי אחריו? (מסכת קידושין, דף פא ע"א)
קולות הימאים
סיפוריהם המוטרפים של יורדי הים, המופיעים בתלמוד, מהווים אתגר ללומד: הם לא רק מכבידים על ספינת התלמוד הקוהרנטית והחכמה, אלא גם עלולים לסכן את מעמדה (מסכת בבא בתרא, דף עה ע"ב)
התרגיל המסריח
מאחורי קושייתו המשעשעת (והריחנית!) של רב אשי מסתתר רעיון מעורר מחשבה, שכדאי לקחת איתנו בצאתנו אל הסוכה
(מסכת עבודה זרה, דף מא ע"א)
זה שאינו יודע לשאול
את התלמיד החכם פלימו, ששאל שאלה מתריסה, הוציאו מחוץ לבית המדרש ואילו האב ששאל שאלה דומה קיבל מענה.
על גבולות הלגיטימיות של הקושיות שלנו (מסכת מנחות, דף לז ע"א)
מרוב עצים
האדם הפשוט שרצה לקחת חלק בעבודת הקודש היה רשאי להביא עצים למקדש. חיפשתי בנוהג משמעות - ומצאתי בעיקר
אירוניה (מסכת מנחות , דף קו ע"ב)
סימן לבאות
סימן שרב נתקל בו בדרך לביקור משפחתי מתפרש אצלו כאות כי יום טוב צפוי לו - אבל דווקא קבלת הפנים שזכה לה בבואו
היא שהעכירה את יומו. ואולי הכל תלוי בנקודת מבטו? (מסכת חולין , דף צה ע"ב)
ירושלים שלא הכרתם
כדי להתיר בעיה תלמודית סבוכה קובע רב אשי כי יש עיר נוספת שגם נקראת ירושלים. אז מי היא באמת ירושלים המופיעה במשנה,
וכיצד קשורה שאלה זו לבסיס הרעיוני של "ערכין"? אני חותמת מסכת (מסכת ערכין, דף לב ע"ב)
לפי צרכי השעה
הביקור בבית הכיסא חושף את העובדה שמאחורי התואר והמעמד כולנו יצורים הכפופים לצרכי הטבע. הדיון התלמודי במשנה
הראשונה במסכת תמיד מבקש לעמוד על המשמעויות התרבותיות של עובדה זו (מסכת תמיד, דף כז ע"ב)
על אדונים ומשרתות
הניסיון למשטר, באמצעים הלכתיים ובאמצעים חברתיים, את ה"טבע" המתפרץ והמאיים של גוף האישה, חושף את הפחדים
והחולשות של הדיינים והפוסקים הגברים (מסכת נידה, דף ו ע"ב)
צחוק מהעבודה
שאלתו של ר' ירמיה לר' זירא בעניין אשה שיולדת בהמה לוקחת את הדיון התלמודי במסכת נידה עד לקצה האבסורדי שלו. האם
זו התחכמות או טיפשות, והאם יש כאן ניסיון להצחיק את רבו או לגלוג על עצם הדיון ההלכתי? (מסכת נידה, דף כג ע"א)
לא תמיד כדאי לשאת פרי
החכמים מנסים להגדיר את השלב שבו הופכת נערה לבוגרת, ואת התהליך הם מקבילים להתפתחותו של פרי עד רגע הפיכתו
לראוי למאכל. אני מתרעמת על ההשוואה ומנסה להבין למה כל הבדיקות הדקדקניות האלה תמיד נחסכות מגברים
(מסכת נידה, דף מז ע"א)
בדיון העוסק בפיתויים שמציבה האישה בפני הגבר ובסכנות לחבל בטוהרת בתפילה, מגיח הרב ששת ומציל את המצב
עם קצת אירוניה (מסכת ברכות, דף כד ע"א)
האח הגדול
מדוע בנותיו של רב נחמן העדיפו להישאר כלואות בשבי הנוכרי ולא להשתחרר לביתן? ומדוע רב עיליש ברח לאחר שצותת להן?
(מסכת גטין, דף מה ע"א)
הגדול מחברו
מה הפחיד כל כך את שלמה המלך, שבגללו הוא הציב שישים שומרים חמושים מסביב למיטתו (מסכת גטין, דף סח ע"ב)
א אש איש אישה
הדיון התלמודי בהגבלות על יצר המין מתחיל אמנם בנשים: "נשים דעתן קלות עליהן", אבל מהר מאוד עובר לגברים: כיצד,
אם בכלל, הם מסוגלים לעמוד ביצרם ולא ללכת שבי אחריו? (מסכת קידושין, דף פא ע"א)
קולות הימאים
סיפוריהם המוטרפים של יורדי הים, המופיעים בתלמוד, מהווים אתגר ללומד: הם לא רק מכבידים על ספינת התלמוד הקוהרנטית והחכמה, אלא גם עלולים לסכן את מעמדה (מסכת בבא בתרא, דף עה ע"ב)
התרגיל המסריח
מאחורי קושייתו המשעשעת (והריחנית!) של רב אשי מסתתר רעיון מעורר מחשבה, שכדאי לקחת איתנו בצאתנו אל הסוכה
(מסכת עבודה זרה, דף מא ע"א)
זה שאינו יודע לשאול
את התלמיד החכם פלימו, ששאל שאלה מתריסה, הוציאו מחוץ לבית המדרש ואילו האב ששאל שאלה דומה קיבל מענה.
על גבולות הלגיטימיות של הקושיות שלנו (מסכת מנחות, דף לז ע"א)
מרוב עצים
האדם הפשוט שרצה לקחת חלק בעבודת הקודש היה רשאי להביא עצים למקדש. חיפשתי בנוהג משמעות - ומצאתי בעיקר
אירוניה (מסכת מנחות , דף קו ע"ב)
סימן לבאות
סימן שרב נתקל בו בדרך לביקור משפחתי מתפרש אצלו כאות כי יום טוב צפוי לו - אבל דווקא קבלת הפנים שזכה לה בבואו
היא שהעכירה את יומו. ואולי הכל תלוי בנקודת מבטו? (מסכת חולין , דף צה ע"ב)
ירושלים שלא הכרתם
כדי להתיר בעיה תלמודית סבוכה קובע רב אשי כי יש עיר נוספת שגם נקראת ירושלים. אז מי היא באמת ירושלים המופיעה במשנה,
וכיצד קשורה שאלה זו לבסיס הרעיוני של "ערכין"? אני חותמת מסכת (מסכת ערכין, דף לב ע"ב)
לפי צרכי השעה
הביקור בבית הכיסא חושף את העובדה שמאחורי התואר והמעמד כולנו יצורים הכפופים לצרכי הטבע. הדיון התלמודי במשנה
הראשונה במסכת תמיד מבקש לעמוד על המשמעויות התרבותיות של עובדה זו (מסכת תמיד, דף כז ע"ב)
על אדונים ומשרתות
הניסיון למשטר, באמצעים הלכתיים ובאמצעים חברתיים, את ה"טבע" המתפרץ והמאיים של גוף האישה, חושף את הפחדים
והחולשות של הדיינים והפוסקים הגברים (מסכת נידה, דף ו ע"ב)
צחוק מהעבודה
שאלתו של ר' ירמיה לר' זירא בעניין אשה שיולדת בהמה לוקחת את הדיון התלמודי במסכת נידה עד לקצה האבסורדי שלו. האם
זו התחכמות או טיפשות, והאם יש כאן ניסיון להצחיק את רבו או לגלוג על עצם הדיון ההלכתי? (מסכת נידה, דף כג ע"א)
לא תמיד כדאי לשאת פרי
החכמים מנסים להגדיר את השלב שבו הופכת נערה לבוגרת, ואת התהליך הם מקבילים להתפתחותו של פרי עד רגע הפיכתו
לראוי למאכל. אני מתרעמת על ההשוואה ומנסה להבין למה כל הבדיקות הדקדקניות האלה תמיד נחסכות מגברים
(מסכת נידה, דף מז ע"א)
